יובל סיוון // אודות
יובל סיוון נולד בדרום הארץ ביישוב 'עומר' הסמוך לבירת הנגב 'באר שבע'. סיון גדל ב-'הוד השרון' ובארצות הברית. יובל סיון הינו בנו של הפרופ' דניאל סיון מהמחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, ואחיינו של הפרופ' גבי סיבוני.
יובל סיון התנדב לשנת שירות במסגרת 'גרעין נח"ל' ולאחר מכן התגייס לשירות צבאי מלא בצה"ל במסלול הצבאי של בני הגרעין בחטיבת הנח"ל.
סיון בוגר תואר ראשון (B.A.) בהיסטוריה כללית (מסלול ראשי מורחב עם סמינרים של M.A.) מאוניברסיטת 'בן גוריון' בנגב, ובעל תואר שני (M.A.) בניהול וארגון מערכות חינוך, מטעם 'המכללה האקדמית בית ברל'.
נוסף על כך, יובל סיון הינו דוקטורנט במחלקה להיסטוריה כללית מאונ' תל אביב ובעל תעודת הוראה במסלול העל-יסודי מ'המכללה האקדמית בית ברל', ובעל תעודת הוראה מורחבת במסלול דיספלינארי של הוראת היסטוריה בתיכון.
יובל סיון הינו בוגר מכון "אבני ראשה" למנהיגות בית ספרית ב'מסלול ההכשרה למנהלים חינוכיים בישראל'. קורס ניהול נחשב ומוכר על ידי משרד החינוך.
במסגרת פעילויותיו, הקים יובל סיון וניהל תיכון שש-שנתי צומח ברוח מודל ה"היי טק היי" ברחובות, שכלל ניהול תיכון צומח מיומו הראשון המבוסס על מודל חינוכי מסאן דייגו בשכונת רחובות ההולנדית בכפוף לפיקוח מחוז מרכז ואגף החינוך ברשות. סיון היה אחראי על ניהול ביה"ס וגיוס כלל צוותו מיומו הראשון ועד היום כאשר ביה"ס מונה כיום 550 תלמידים וכ-60 מורים במודל ייחודי הדוגל בפדגוגיה חדשנית.
יובל סיוון - בין תפקידיו
יובל סיון שימש רכז חברתי בית ספרי וחבר הנהלה בכיר בתיכון 'אביב' ברעננה – סיון ניהל את התחום החברתי-ערכי של ביה"ס בהם ניהול פרויקטים חוצי שכבות לצד אחריות על תחום הערכי ברמה הבית ספרית המערכתית – על תקן סגן המנהלת לעניינים חברתיים
יובל סיון שימש גם כרכז צוות ההיסטוריה בביה"ס – ניהול צוות גדול של מורים לפדגוגיה חדשנית, תוכניות עבודה, יעדים צוותיים ושיפור מדדים מתמיד.
סיון גם שימש כרכז התוכנית "לקראת בגרות מלאה" בית ספרית – אשר כללה ריכוז התחום הפדגוגי של התוכנית להעלאת אחוזי הזכאות לבגרות בביה"ס, מחנך כיתת מצויינות "נחשון" ורכז תחום המחוננים בביה"ס, כיתות "נחשון תלפיות".
המסר האישי של יובל סיון הוא:
חינוך, חינוך, חינוך. שלושת היעדים החשובים של הממשלה (טוני בלייר)
יובל סיון: "הגיעה העת להבין שההון האנושי בחינוך והבטחת מעמדו החברתי הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה"
יובל סיוון בתקשורת
יובל סיוון - עדכונים אחרונים מהבלוג
האם מגוון דעות הוא באמת מפתח ההצלחה בחברות הייטק? יובל סיון עונה
יובל סיון בהתייחסות לכתבה שפורסמה באתר כלכליסט: גיוון והכלה של דיעות גדולים יותר ישחקו תפקיד מוביל ביצירת חברות הרמוניות יותר ולבסוף גם ריווחיות יותר. בחברה
יובל סיוון על ההבדלים בין מוזיאון תל אביב ומוזיאון ארץ ישראל
בכל סוף שבוע זה מגיע מחדש: לאן נוסעים ואיך מבלים? והפעם ההתלבטות היא לאן הכי שווה לנסוע עם הילדים – למוזיאון תל אביב, או למוזיאון
"המלחמה פגעה בכל תחשיבי התיקצוב של משרדי הממשלה"
אכן המלחמה פגעה בכל תחשיבי התיקצוב של משרדי הממשלה. מרווחה דרך חינוך בריאות וגם חדשנות וטכנולוגיה. הפגיעה במענקי תמיכה באקסלראטורים וסטארטאפים הוא מובן היות והמלחמה
יובל סיון בהתייחסות להשתלבות המגזר החרדי
תלמידי כיתות א' תמיד היו ברומטר לסוציולוגיה של החברה. כמה החברה "התחרדה" – כמה תלמידים יש בחינוך הממלכתי בכל עיר, כמה בממלכתי-דתי, כמה בחרדי העצמאי?
הגורמים למעבר מתפיסת 'כור ההיתוך' לחברה 'רב תרבותית'
השפעת תהליכים דמוקרטיים, פלורליסטיים שהתרחשו בעולם בשנות השישים ומאוחר יותר בשנות ה 70-80 החלו להשפיע גם במדינת ישראל. העמדת היחיד וצרכיו במרכז החליפה את ראיית
יובל סיון על פזרנות ההייטק: ראוותנות מסוכנת או הכרח בשוק העבודה של היום?
בינתיים בבועת ההייטק, נראה כי חברות מפזרות הון עתק על אירועי ראווה שישפרו את תדמיתן כמקומות עבודה הנחשקים ביותר. על פניו המטרה ברורה: למשוך את
"המלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות" | דעה מאת יובל סיון
אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה
התהליכים המאפיינים את עליית היהודים למדינת ישראל בתקופת קום המדינה
יובל סיוון מסביר במאמר זה על התהליכים שאפיינו את העולם היהודים למדינת ישראל מארצות ערב, בין אם זה ביבשה או בדרך הים. * יהודים עולים
יובל סיון על המחסור במורים במערכת החינוך הישראלית
המחסור במורים הינו תופעה מטרידה ביותר. מדינה ישראל, על שלל משרדיה ופקידיה, צריכה לשים בראש סדר העדיפויות את הנושא ולבנות תוכנית אסטרטגית רבת שלמים, מתוחמת
הקשיים והסכנות הכרוכים בעלייה לארץ ישראל
יובל סיוון ששימש בעברו מורה להיסטוריה בכיר במערכת החינוך בישראל מסביר על עליית היהודים מארצות האסלאם שהייתה כרוכה בקשיים חומריים ובקורבנות בנפש. עיקר הקשיים של
"לא ניתן להתעלם מהמרכיבים הרגישים והעמוקים של ההיסטוריה הישראלית"
כתיבתו של יובל נח הררי היא כמו קריאה ליצירת מצע היסטורי משותף שמבקש לראות בארץ הזו בית בעל עבר אחד המאחד את כל יושביה. הרעיון
יובל סיון: "ישנו מתח בין הלאום היהודי לבין הישראליות"
נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען
