נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען

בהתייחסותו לכתבה באתר גלובס, מציג יובל סיון את עמדתו בנוגע לשביתה: "מבלי להיכנס להיבט הפוליטי שביתה לדעתי איננה כלי לגיטימי. יש עובדים שלא מזדהים עם

לקראת עונת החגים שאוטוטו מתרגשת עלינו, הדוקטורנט להיסטוריה כללית יובל סיוון מספר כמה אנקדוטות משעשעות על ההנחיות שוועד "איגוד יצרני הצעצועים והמשחקים בארץ ישראל" ראה

מעסיקים לא פעם מבשרים לעובדים חדשים משהו בסגנון "ברוך הבא למשפחה". אולם האם באמת מדובר בדברים חמים וכנים? יובל סיון מאתגר אותנו לשאול את עצמנו

במאמר זה, יובל סיוון מתאר איזה גורמים השפיעו על גורל היהודים בארצות האסלאם, ומה היו הסיבות לכך שמספר היהודים בארצות אלה הלך ופחת עם השנים.

אין קשר בין הרפורמה המשפטית, שטרם בכלל החלה בפועל, לבין הכתר של המשק – ההייטק. יש דו"חות כאלו ויש אחרים. כולם מדברים מפוזיציה וכולם מדברים

יובל סיון משמש מנהל בחברת הייטק מובילה, בחר לשתף את הדברים הבאים: "אכן המצב הוא בעייתי. קשה לי עם ההפחדה שבכותרות כאלו. הרי הייטק ומגזרים

הבינה המלאכותית היא כבר פה. הסוסים יצאו מן האורווה. החרדה כפי שמובעת בכתבה אכן קיימת. אך כמו כל המצאה בהיסטוריה, ממשאבות המים ועד המחרשות שייתרו

כתיבתו של יובל נח הררי היא כמו קריאה ליצירת מצע היסטורי משותף שמבקש לראות בארץ הזו בית בעל עבר אחד המאחד את כל יושביה. הרעיון

אני מתייחס לדיווח זה בדאגה ובמקצועיות. מהזווית המקצועית שלי, הפרקטיקות המתוארות מעוררות חשש משמעותי בנוגע לגניבת ידע וטכנולוגיות רגישות. העברת צוותים שלמים והצעת שכר מנופח

יובל סיון ששימש כמורה להיסטוריה ולימים כמנהל בית ספר במערכת החינוך הישראלית, מסביר על 'כור ההיתוך' שנחשב לביטוי מטאפורי. 'כור היתוך' למעשה, זהו תהליך בו