יובל סיוון, מנהל בחברת הייטק בישראל, ממליץ בכתבה שפורסמה באתר 'רשת מקומונים בשרון' על מספר דפוסים לאימוץ שיסייעו לתקינות המבנה הארגוני בחברה ויתרמו לתחושת סיפוק

הספר "נקודת התכה: משפחה, זיכרון והחיפוש אחר ארץ מובטחת" מאת רייצ'ל קוקרל חושף באופן מרתק פרק היסטורי כמעט עלום, שבכוחו לטלטל את התודעה הציונית המקובלת

רן ארז כבר 30 שנים בארגון המורים ביד רמה. ארגון עובדים, חשוב ככל שיהיה, לא יכול לקחת את חבריו – במקרה הזה את המורים ויתרה

הפתיחות של עולם העבודה לעבודה מרחוק, אפשרה לעובדים גמישות מדהימה, והיטתה לטובה את ה-Work Life Balance של מגזר שלם. במובן מסוים, קיבלנו את החיים שלנו

בכתבה שפורסמה באתר 'באר שבע נט', יובל סיוון דן בסוגיות בתחומי הגישות בכל מה שקשור ליחס העובדים בזמן העבודה בחברות ההייטק. סיוון, שמתפקד כיום כמנהל

יובל סיון ששימש כמורה להיסטוריה ולימים כמנהל בית ספר במערכת החינוך הישראלית, מסביר על 'כור ההיתוך' שנחשב לביטוי מטאפורי. 'כור היתוך' למעשה, זהו תהליך בו

יובל סיון משמש מנהל בחברת הייטק מובילה, בחר לשתף את הדברים הבאים: "אכן המצב הוא בעייתי. קשה לי עם ההפחדה שבכותרות כאלו. הרי הייטק ומגזרים

יובל סיוון ששימש בעברו מורה להיסטוריה בכיר במערכת החינוך בישראל מסביר על עליית היהודים מארצות האסלאם שהייתה כרוכה בקשיים חומריים ובקורבנות בנפש. עיקר הקשיים של

הכותרת מתוך הכתבה 'חינוך הוא לא מקצוע, הוא שליחות' משקפת תובנה עמוקה ומשמעותית, במיוחד לאור האתגרים הייחודיים שמערכת החינוך בישראל התמודדה איתם מאז אירועי 7

יובל סיון בנקודת מבט אישית מצולמת על איומי הבינה המלאכותית על השוק הדיגיטלי. לדבריו של סיון, לראשונה מזה שנים, אנשי מקצועות כפיים כגון: חקלאים, נגרים

נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען