כתיבתו של יובל נח הררי היא כמו קריאה ליצירת מצע היסטורי משותף שמבקש לראות בארץ הזו בית בעל עבר אחד המאחד את כל יושביה. הרעיון

הבינה המלאכותית היא כבר פה. הסוסים יצאו מן האורווה. החרדה כפי שמובעת בכתבה אכן קיימת. אך כמו כל המצאה בהיסטוריה, ממשאבות המים ועד המחרשות שייתרו

יובל סיוון המשמש כיום כמנהל בחברת הייטק מובילה, מסביר על המלחמה בתופעה שצצה לאחרונה בקרב העובדים בחברות ההייטק בעיקר, במדינת ישראל בשנת 2022: "התופעה הולכת

רן ארז כבר 30 שנים בארגון המורים ביד רמה. ארגון עובדים, חשוב ככל שיהיה, לא יכול לקחת את חבריו – במקרה הזה את המורים ויתרה

יובל סיון בהתייחסות לכתבה שפורסמה באתר כלכליסט: גיוון והכלה של דיעות גדולים יותר ישחקו תפקיד מוביל ביצירת חברות הרמוניות יותר ולבסוף גם ריווחיות יותר. בחברה

הפתיחות של עולם העבודה לעבודה מרחוק, אפשרה לעובדים גמישות מדהימה, והיטתה לטובה את ה-Work Life Balance של מגזר שלם. במובן מסוים, קיבלנו את החיים שלנו

אין קשר בין הרפורמה המשפטית, שטרם בכלל החלה בפועל, לבין הכתר של המשק – ההייטק. יש דו"חות כאלו ויש אחרים. כולם מדברים מפוזיציה וכולם מדברים

יובל סיוון ששימש בעברו מורה להיסטוריה בכיר במערכת החינוך בישראל מסביר על עליית היהודים מארצות האסלאם שהייתה כרוכה בקשיים חומריים ובקורבנות בנפש. עיקר הקשיים של

יובל לייכנר סיון, מורה בכיר להיסטוריה ארץ ישראל, במספר נקודות עיקריות על הרקע המדיני להכרזת מדינת ישראל 1948: ראשית, משרד החוץ האמריקאי החל יוזמה למניעת

השפעת תהליכים דמוקרטיים, פלורליסטיים שהתרחשו בעולם בשנות השישים ומאוחר יותר בשנות ה 70-80 החלו להשפיע גם במדינת ישראל. העמדת היחיד וצרכיו במרכז החליפה את ראיית

יובל סיון בנקודת מבט אישית מצולמת על איומי הבינה המלאכותית על השוק הדיגיטלי. לדבריו של סיון, לראשונה מזה שנים, אנשי מקצועות כפיים כגון: חקלאים, נגרים