רן ארז כבר 30 שנים בארגון המורים ביד רמה. ארגון עובדים, חשוב ככל שיהיה, לא יכול לקחת את חבריו – במקרה הזה את המורים ויתרה

הכנס שהתקיים מדגים שוב את רוח החוסן והלכידות החברתית הקיימת בחברה הישראלית. דווקא בימים כאלו של משבר משמעותי אנחנו זוכים לראות יוזמות שצומחות הן 'מלמטה'

הבינה המלאכותית היא כבר פה. הסוסים יצאו מן האורווה. החרדה כפי שמובעת בכתבה אכן קיימת. אך כמו כל המצאה בהיסטוריה, ממשאבות המים ועד המחרשות שייתרו

הספר "נקודת התכה: משפחה, זיכרון והחיפוש אחר ארץ מובטחת" מאת רייצ'ל קוקרל חושף באופן מרתק פרק היסטורי כמעט עלום, שבכוחו לטלטל את התודעה הציונית המקובלת

בכתבה שהתפרסמה באתר 'מקומונט – אשדוד', מסביר יובל סיוון, מנהל בית ספר בעברו ומנהל בחברת הייטק היום, את החששות הצפויים לבוא מעולם ההייטק ואת ההשלכות

יובל סיוון ששימש בעברו מורה להיסטוריה בכיר במערכת החינוך בישראל מסביר על עליית היהודים מארצות האסלאם שהייתה כרוכה בקשיים חומריים ובקורבנות בנפש. עיקר הקשיים של

יובל סיון סבור כי כותרות שכאלו מדגימות את התבהלה והמסקנות שיש להמנע מהן. אנחנו חייבים לזכור שכלכלה היא בראש ובראשונה מצבי רוח ממש תנודתיים שתלויים

אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה

במאמר זה, יובל סיוון מתאר איזה גורמים השפיעו על גורל היהודים בארצות האסלאם, ומה היו הסיבות לכך שמספר היהודים בארצות אלה הלך ופחת עם השנים.

הסיפור הרשמי של הקמת המדינה מוכר לכל ישראלי — ההצבעה הדרמטית באו״ם, הספירה המתוחה וחגיגות הרחוב. אך מאחורי התמונות הללו הסתתרו מהלכים דיפלומטיים מרתקים, שהיו

נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען