יובל לייכנר סיון, מורה להיסטוריה א"י בהסבר על הרקע הצבאי להכרזת הקמת המדינה, הקמת צה"ל ופירוק המחתרות: במהלך חודש אפריל 1948 הופעלה התכנית הידועה "תכנית

כתיבתו של יובל נח הררי היא כמו קריאה ליצירת מצע היסטורי משותף שמבקש לראות בארץ הזו בית בעל עבר אחד המאחד את כל יושביה. הרעיון

כלי ה ai הינם מציאות שעל מנת לשרוד בעולם כולנו צריכים להתיידד עימם. השור בחדר. עכשיו צריך ללמוד אותו. לדעת היכן אנחנו נעזרים בהם, מבינים

בהתייחסותו לכתבה באתר גלובס, מציג יובל סיון את עמדתו בנוגע לשביתה: "מבלי להיכנס להיבט הפוליטי שביתה לדעתי איננה כלי לגיטימי. יש עובדים שלא מזדהים עם

יובל סיון בנקודת מבט אישית מצולמת על איומי הבינה המלאכותית על השוק הדיגיטלי. לדבריו של סיון, לראשונה מזה שנים, אנשי מקצועות כפיים כגון: חקלאים, נגרים

הכנס שהתקיים מדגים שוב את רוח החוסן והלכידות החברתית הקיימת בחברה הישראלית. דווקא בימים כאלו של משבר משמעותי אנחנו זוכים לראות יוזמות שצומחות הן 'מלמטה'

הפתיחות של עולם העבודה לעבודה מרחוק, אפשרה לעובדים גמישות מדהימה, והיטתה לטובה את ה-Work Life Balance של מגזר שלם. במובן מסוים, קיבלנו את החיים שלנו

יובל סיוון, מורה להיסטוריה לשעבר, ובוגר מערכת החינוך בישראל כמנהל בית ספר, מציג את הנקודות העיקריות בנושא המעברות בארץ ישראל: המעברות היו  שיכונים זמניים לעולים,

אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה

יובל סיוון, מנהל בחברת הייטק בישראל, ממליץ בכתבה שפורסמה באתר 'רשת מקומונים בשרון' על מספר דפוסים לאימוץ שיסייעו לתקינות המבנה הארגוני בחברה ויתרמו לתחושת סיפוק

יובל סיוון: מושבים העולים – רקע כללי בתקופת מלחמת העצמאות ועד 1952 הוקמו כ-270 נקודות ישוב חקלאיות חדשות, רובן היו מושבים וחלקן – קיבוצים 147