נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען

יובל סיון, ששימש כמורה להיסטוריה ולימים כמנהל בית ספר שש שנתי ברחובות, מסביר על שלושת הגורמים העיקריים ליציאת יהודי ארצות האיסלאם לארץ ישראל. 1. הקמת

במאמר זה, יובל סיוון מתאר איזה גורמים השפיעו על גורל היהודים בארצות האסלאם, ומה היו הסיבות לכך שמספר היהודים בארצות אלה הלך ופחת עם השנים.

נשים היו מאז מעולם עיקר כוח העבודה בעולם ההוראה והחינוך. הן מעולות והן ראויות ומניסיון תמיד אהבתי לעבוד עם נשים כקולגות ונשים שניהלו אותי לאורך

יובל סיוון: מושבים העולים – רקע כללי בתקופת מלחמת העצמאות ועד 1952 הוקמו כ-270 נקודות ישוב חקלאיות חדשות, רובן היו מושבים וחלקן – קיבוצים 147

ההכרזה על מדינת ישראל נעשתה בתאריך ה' באייר כידוע, אבל ההצבעה על הקמת מדינת ישראל באומות המאוחדות נעשתה ב-29 לנובמבר, הלא הוא כ"ט בנובמבר, 1947.

הספר "נקודת התכה: משפחה, זיכרון והחיפוש אחר ארץ מובטחת" מאת רייצ'ל קוקרל חושף באופן מרתק פרק היסטורי כמעט עלום, שבכוחו לטלטל את התודעה הציונית המקובלת

יובל לייכנר סיון, מורה להיסטוריה א"י בהסבר על הרקע הצבאי להכרזת הקמת המדינה, הקמת צה"ל ופירוק המחתרות: במהלך חודש אפריל 1948 הופעלה התכנית הידועה "תכנית

יובל סיון בנקודת מבט אישית מצולמת על איומי הבינה המלאכותית על השוק הדיגיטלי. לדבריו של סיון, לראשונה מזה שנים, אנשי מקצועות כפיים כגון: חקלאים, נגרים

אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה