במאמר זה, יובל סיוון מתאר איזה גורמים השפיעו על גורל היהודים בארצות האסלאם, ומה היו הסיבות לכך שמספר היהודים בארצות אלה הלך ופחת עם השנים.

רבים החוקרים כבר במאות השנים האחרונות שקישרו בין עיתות משבר לבין פריחה של המגזר העסקי. אפילו יש חוקרים פסיכולוגוסיטים אשר קישרו בין מצוקות חברתיות כמו

התגובה המתבקשת לכתבה הזו נכתבת כמעט מעצמה, משום שהיא מדברת לא רק אל ההיגיון אלא אל הלב. אחרי שבועות של מתח, חרדה ואי ודאות קיומית,

יובל סיוון מסביר במאמר זה על התהליכים שאפיינו את העולם היהודים למדינת ישראל מארצות ערב, בין אם זה ביבשה או בדרך הים. * יהודים עולים

אין קשר בין הרפורמה המשפטית, שטרם בכלל החלה בפועל, לבין הכתר של המשק – ההייטק. יש דו"חות כאלו ויש אחרים. כולם מדברים מפוזיציה וכולם מדברים

השעות הקורונה עוד פה והם פה להישאר. אחרי כמעט שנתיים שממש פיזית, הלכה למעשה, כל העולם היה תחת סגר והשתמש רק בפלטפורמות של הייטק –

בכתבה שהתפרסמה באתר 'מקומונט – אשדוד', מסביר יובל סיוון, מנהל בית ספר בעברו ומנהל בחברת הייטק היום, את החששות הצפויים לבוא מעולם ההייטק ואת ההשלכות

כתיבתו של יובל נח הררי היא כמו קריאה ליצירת מצע היסטורי משותף שמבקש לראות בארץ הזו בית בעל עבר אחד המאחד את כל יושביה. הרעיון

אתמול ציינו במדינת ישראל את יום ה-75 לכ"ט בנובמבר, התאריך ההיסטוריה להצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה ועל ההקמה של מדינת ישראל. אולם לפי יובל סיון,

השפעת תהליכים דמוקרטיים, פלורליסטיים שהתרחשו בעולם בשנות השישים ומאוחר יותר בשנות ה 70-80 החלו להשפיע גם במדינת ישראל. העמדת היחיד וצרכיו במרכז החליפה את ראיית

מעסיקים לא פעם מבשרים לעובדים חדשים משהו בסגנון "ברוך הבא למשפחה". אולם האם באמת מדובר בדברים חמים וכנים? יובל סיון מאתגר אותנו לשאול את עצמנו