לקראת עונת החגים שאוטוטו מתרגשת עלינו, הדוקטורנט להיסטוריה כללית יובל סיוון מספר כמה אנקדוטות משעשעות על ההנחיות שוועד "איגוד יצרני הצעצועים והמשחקים בארץ ישראל" ראה

יובל סיוון: מושבים העולים – רקע כללי בתקופת מלחמת העצמאות ועד 1952 הוקמו כ-270 נקודות ישוב חקלאיות חדשות, רובן היו מושבים וחלקן – קיבוצים 147

נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען

יובל סיוון ששימש בעברו כמנהל בית הספר 'היי טק היי' שברחובות, מכהן כיום כמנהל בחברת הייטק ישראלית מובילה. בכתבה שפורסמה באתר 'אשקלון נט', מסביר יובל

אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה

בכתבה שפורסמה באתר 'באר שבע נט', יובל סיוון דן בסוגיות בתחומי הגישות בכל מה שקשור ליחס העובדים בזמן העבודה בחברות ההייטק. סיוון, שמתפקד כיום כמנהל

יובל סיוון, מורה להיסטוריה לשעבר מסביר על עיקר מאפייני העליה של יהודי ארצות האיסלאם לארץ ישראל: יהודים עלו מגלויות בהן נשקפה סכנה לקהילה – כשני

יובל סיון, ששימש כמורה להיסטוריה ולימים כמנהל בית ספר שש שנתי ברחובות, מסביר על שלושת הגורמים העיקריים ליציאת יהודי ארצות האיסלאם לארץ ישראל. 1. הקמת

כלי ה ai הינם מציאות שעל מנת לשרוד בעולם כולנו צריכים להתיידד עימם. השור בחדר. עכשיו צריך ללמוד אותו. לדעת היכן אנחנו נעזרים בהם, מבינים

מעסיקים לא פעם מבשרים לעובדים חדשים משהו בסגנון "ברוך הבא למשפחה". אולם האם באמת מדובר בדברים חמים וכנים? יובל סיון מאתגר אותנו לשאול את עצמנו

יובל סיוון מסביר במאמר זה על התהליכים שאפיינו את העולם היהודים למדינת ישראל מארצות ערב, בין אם זה ביבשה או בדרך הים. * יהודים עולים