יובל סיון בנקודת מבט אישית מצולמת על איומי הבינה המלאכותית על השוק הדיגיטלי. לדבריו של סיון, לראשונה מזה שנים, אנשי מקצועות כפיים כגון: חקלאים, נגרים

ההכרזה על מדינת ישראל נעשתה בתאריך ה' באייר כידוע, אבל ההצבעה על הקמת מדינת ישראל באומות המאוחדות נעשתה ב-29 לנובמבר, הלא הוא כ"ט בנובמבר, 1947.

תלמידי כיתות א' תמיד היו ברומטר לסוציולוגיה של החברה. כמה החברה "התחרדה" – כמה תלמידים יש בחינוך הממלכתי בכל עיר, כמה בממלכתי-דתי, כמה בחרדי העצמאי?

נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען

יובל סיוון המשמש כיום כמנהל בחברת הייטק מובילה, מסביר על המלחמה בתופעה שצצה לאחרונה בקרב העובדים בחברות ההייטק בעיקר, במדינת ישראל בשנת 2022: "התופעה הולכת

יובל סיון משמש מנהל בחברת הייטק מובילה, בחר לשתף את הדברים הבאים: "אכן המצב הוא בעייתי. קשה לי עם ההפחדה שבכותרות כאלו. הרי הייטק ומגזרים

בכתבה שפורסמה באתר 'באר שבע נט', יובל סיוון דן בסוגיות בתחומי הגישות בכל מה שקשור ליחס העובדים בזמן העבודה בחברות ההייטק. סיוון, שמתפקד כיום כמנהל

בהתייחסותו לכתבה באתר גלובס, מציג יובל סיון את עמדתו בנוגע לשביתה: "מבלי להיכנס להיבט הפוליטי שביתה לדעתי איננה כלי לגיטימי. יש עובדים שלא מזדהים עם

יובל סיון ששימש כמורה להיסטוריה ולימים כמנהל בית ספר במערכת החינוך הישראלית, מסביר על 'כור ההיתוך' שנחשב לביטוי מטאפורי. 'כור היתוך' למעשה, זהו תהליך בו

אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה

מעסיקים לא פעם מבשרים לעובדים חדשים משהו בסגנון "ברוך הבא למשפחה". אולם האם באמת מדובר בדברים חמים וכנים? יובל סיון מאתגר אותנו לשאול את עצמנו

ציונות ומנהיגות אינן רק נרטיב היסטורי או פרויקט פוליטי, אלא אחריות חינוכית ומוסרית לדור הבא. למנהיגות יש תפקיד לא רק לבנות מערכות ותשתיות, אלא לעצב