
יובל סיוון // אודות
יובל סיוון נולד בדרום הארץ ביישוב 'עומר' הסמוך לבירת הנגב 'באר שבע'. סיון גדל ב-'הוד השרון' ובארצות הברית. יובל סיון הינו בנו של הפרופ' דניאל סיון מהמחלקה ללשון העברית באוניברסיטת בן-גוריון שבנגב, ואחיינו של הפרופ' גבי סיבוני.

יובל סיון התנדב לשנת שירות במסגרת 'גרעין נח"ל' ולאחר מכן התגייס לשירות צבאי מלא בצה"ל במסלול הצבאי של בני הגרעין בחטיבת הנח"ל.
סיון בוגר תואר ראשון (B.A.) בהיסטוריה כללית (מסלול ראשי מורחב עם סמינרים של M.A.) מאוניברסיטת 'בן גוריון' בנגב, ובעל תואר שני (M.A.) בניהול וארגון מערכות חינוך, מטעם 'המכללה האקדמית בית ברל'.
נוסף על כך, יובל סיון הינו דוקטורנט במחלקה להיסטוריה כללית מאונ' תל אביב ובעל תעודת הוראה במסלול העל-יסודי מ'המכללה האקדמית בית ברל', ובעל תעודת הוראה מורחבת במסלול דיספלינארי של הוראת היסטוריה בתיכון.

יובל סיון הינו בוגר מכון "אבני ראשה" למנהיגות בית ספרית ב'מסלול ההכשרה למנהלים חינוכיים בישראל'. קורס ניהול נחשב ומוכר על ידי משרד החינוך.
במסגרת פעילויותיו, הקים יובל סיון וניהל תיכון שש-שנתי צומח ברוח מודל ה"היי טק היי" ברחובות, שכלל ניהול תיכון צומח מיומו הראשון המבוסס על מודל חינוכי מסאן דייגו בשכונת רחובות ההולנדית בכפוף לפיקוח מחוז מרכז ואגף החינוך ברשות. סיון היה אחראי על ניהול ביה"ס וגיוס כלל צוותו מיומו הראשון ועד היום כאשר ביה"ס מונה כיום 550 תלמידים וכ-60 מורים במודל ייחודי הדוגל בפדגוגיה חדשנית.
יובל סיוון - בין תפקידיו
יובל סיון שימש רכז חברתי בית ספרי וחבר הנהלה בכיר בתיכון 'אביב' ברעננה – סיון ניהל את התחום החברתי-ערכי של ביה"ס בהם ניהול פרויקטים חוצי שכבות לצד אחריות על תחום הערכי ברמה הבית ספרית המערכתית – על תקן סגן המנהלת לעניינים חברתיים
יובל סיון שימש גם כרכז צוות ההיסטוריה בביה"ס – ניהול צוות גדול של מורים לפדגוגיה חדשנית, תוכניות עבודה, יעדים צוותיים ושיפור מדדים מתמיד.
סיון גם שימש כרכז התוכנית "לקראת בגרות מלאה" בית ספרית – אשר כללה ריכוז התחום הפדגוגי של התוכנית להעלאת אחוזי הזכאות לבגרות בביה"ס, מחנך כיתת מצויינות "נחשון" ורכז תחום המחוננים בביה"ס, כיתות "נחשון תלפיות".
המסר האישי של יובל סיון הוא:
חינוך, חינוך, חינוך. שלושת היעדים החשובים של הממשלה (טוני בלייר)
יובל סיון: "הגיעה העת להבין שההון האנושי בחינוך והבטחת מעמדו החברתי הוא אינטרס לאומי ראשון במעלה"
יובל סיוון בתקשורת
יובל סיוון - עדכונים אחרונים מהבלוג

"הרודיון הוא מסע עדין בין שכבות זמן, אדמה וסיפור" | יובל סיון
התגובה המתבקשת לכתבה הזו נכתבת כמעט מעצמה, משום שהיא מדברת לא רק אל ההיגיון אלא אל הלב. אחרי שבועות של מתח, חרדה ואי ודאות קיומית,

יובל סיון – הרקע המדיני להכרזת המדינה
יובל לייכנר סיון, מורה בכיר להיסטוריה ארץ ישראל, במספר נקודות עיקריות על הרקע המדיני להכרזת מדינת ישראל 1948: ראשית, משרד החוץ האמריקאי החל יוזמה למניעת

תופס צד: יובל סיון על צומת הדרכים של מערכת החינוך הישראלית
כבכל שנה, גם חודש אוגוסט האחרון היווה קרקע פוריה לקונפליקט בין הורים לבין ארגון המורים, עקב איום השביתה הידוע והאופייני לתקופה זו. אלא שהפעם המחלוקת

יובל סיון: כיצד תגיעו לייעול מקסימלי בעבודה מהבית? | MYnet רעננה
עד לא מזמן, עבודה מהבית לא הייתה אופציה ריאלית עבור אנשים שאינם פרילנסרים או אנשי ניהול מרכזיים בארגונים, כאלו ש-"לקחו את העבודה הביתה", ואילו כיום

יובל סיוון באתר 'אשקלון נט': "מגפת ההתפטרויות היא זו ששולטת בתחום כח האדם כיום"
יובל סיוון ששימש בעברו כמנהל בית הספר 'היי טק היי' שברחובות, מכהן כיום כמנהל בחברת הייטק ישראלית מובילה. בכתבה שפורסמה באתר 'אשקלון נט', מסביר יובל

יובל סיון: הגורמים שאיפשרו את קבלת תכנית החלוקה
יובל סיון מסביר מהם הגורמים לתמיכתן של המעצמות: תמיכתה של ברה"מ:בשלב מוקדם יחסית ברה"מ באמצעות נאומו של שר החוץ גרומיקו רמזה על תמיכתה בתכנית חלוקה

יובל סיוון: קשיי העולים החדשים לארץ ישראל
יובל סיוון: מושבים העולים – רקע כללי בתקופת מלחמת העצמאות ועד 1952 הוקמו כ-270 נקודות ישוב חקלאיות חדשות, רובן היו מושבים וחלקן – קיבוצים 147

הקורונה כאן כדי להישאר? יובל סיון מסביר
השעות הקורונה עוד פה והם פה להישאר. אחרי כמעט שנתיים שממש פיזית, הלכה למעשה, כל העולם היה תחת סגר והשתמש רק בפלטפורמות של הייטק –

הארגונים שסייעו לבניין הבית הלאומי | יובל סיון
יובל סיון מסביר מי האישים וארגונים אשר סייעו לבניין הבית הלאומי (לאנשי העליות הראשונות): רוטשילד – בשנת 1882 פנתה משלחת ממייסדי ראשון לציון לברון היהודי

יובל סיון: "המצב כאוטי ואפילו מבהיל בקרב תלמידי ישראל נוכח המלחמה בדרום"
יובל סיון מזמין אתכם להתרשם מיוזמה נפלאה על מנהלת שבחרה ליזום וובינר חירום נוכח המלחמה. המצב כאוטי ואפילו מבהיל בקרב תלמידי ישראל. האפשרות לפלטפורמה חינוכית

הגורמים למעבר מתפיסת 'כור ההיתוך' לחברה 'רב תרבותית'
השפעת תהליכים דמוקרטיים, פלורליסטיים שהתרחשו בעולם בשנות השישים ומאוחר יותר בשנות ה 70-80 החלו להשפיע גם במדינת ישראל. העמדת היחיד וצרכיו במרכז החליפה את ראיית

יובל סיון על פזרנות ההייטק: ראוותנות מסוכנת או הכרח בשוק העבודה של היום?
בינתיים בבועת ההייטק, נראה כי חברות מפזרות הון עתק על אירועי ראווה שישפרו את תדמיתן כמקומות עבודה הנחשקים ביותר. על פניו המטרה ברורה: למשוך את