נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען

אתמול ציינו במדינת ישראל את יום ה-75 לכ"ט בנובמבר, התאריך ההיסטוריה להצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה ועל ההקמה של מדינת ישראל. אולם לפי יובל סיון,

יובל סיון, ששימש כמורה להיסטוריה ולימים כמנהל בית ספר שש שנתי ברחובות, מסביר על שלושת הגורמים העיקריים ליציאת יהודי ארצות האיסלאם לארץ ישראל. 1. הקמת

הפתיחות של עולם העבודה לעבודה מרחוק, אפשרה לעובדים גמישות מדהימה, והיטתה לטובה את ה-Work Life Balance של מגזר שלם. במובן מסוים, קיבלנו את החיים שלנו

יובל סיון סבור כי כותרות שכאלו מדגימות את התבהלה והמסקנות שיש להמנע מהן. אנחנו חייבים לזכור שכלכלה היא בראש ובראשונה מצבי רוח ממש תנודתיים שתלויים

קראתי את הכתבה שפורסמה ב־כלכליסט על “מלחמת חפירות” – ועל המאגר החדש של רשות העתיקות – והיא עוררה בי רגשות מעורבים. מצד אחד, אני שמח

יובל סיון בהתייחסות לכתבה שפורסמה באתר כלכליסט: גיוון והכלה של דיעות גדולים יותר ישחקו תפקיד מוביל ביצירת חברות הרמוניות יותר ולבסוף גם ריווחיות יותר. בחברה

בכתבה שהתפרסמה באתר 'מקומונט – אשדוד', מסביר יובל סיוון, מנהל בית ספר בעברו ומנהל בחברת הייטק היום, את החששות הצפויים לבוא מעולם ההייטק ואת ההשלכות

השעות הקורונה עוד פה והם פה להישאר. אחרי כמעט שנתיים שממש פיזית, הלכה למעשה, כל העולם היה תחת סגר והשתמש רק בפלטפורמות של הייטק –

יובל סיון ששימש כמורה להיסטוריה ולימים כמנהל בית ספר במערכת החינוך הישראלית, מסביר על 'כור ההיתוך' שנחשב לביטוי מטאפורי. 'כור היתוך' למעשה, זהו תהליך בו