יובל סיוון, מנהל בחברת הייטק בישראל, ממליץ בכתבה שפורסמה באתר 'רשת מקומונים בשרון' על מספר דפוסים לאימוץ שיסייעו לתקינות המבנה הארגוני בחברה ויתרמו לתחושת סיפוק

בכתבה שהתפרסמה באתר 'מקומונט – אשדוד', מסביר יובל סיוון, מנהל בית ספר בעברו ומנהל בחברת הייטק היום, את החששות הצפויים לבוא מעולם ההייטק ואת ההשלכות

יובל סיון סבור כי כותרות שכאלו מדגימות את התבהלה והמסקנות שיש להמנע מהן. אנחנו חייבים לזכור שכלכלה היא בראש ובראשונה מצבי רוח ממש תנודתיים שתלויים

נשים היו מאז מעולם עיקר כוח העבודה בעולם ההוראה והחינוך. הן מעולות והן ראויות ומניסיון תמיד אהבתי לעבוד עם נשים כקולגות ונשים שניהלו אותי לאורך

השעות הקורונה עוד פה והם פה להישאר. אחרי כמעט שנתיים שממש פיזית, הלכה למעשה, כל העולם היה תחת סגר והשתמש רק בפלטפורמות של הייטק –

אתמול ציינו במדינת ישראל את יום ה-75 לכ"ט בנובמבר, התאריך ההיסטוריה להצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה ועל ההקמה של מדינת ישראל. אולם לפי יובל סיון,

תלמידי כיתות א' תמיד היו ברומטר לסוציולוגיה של החברה. כמה החברה "התחרדה" – כמה תלמידים יש בחינוך הממלכתי בכל עיר, כמה בממלכתי-דתי, כמה בחרדי העצמאי?

יובל סיון בהתייחסות לכתבה שפורסמה באתר כלכליסט: גיוון והכלה של דיעות גדולים יותר ישחקו תפקיד מוביל ביצירת חברות הרמוניות יותר ולבסוף גם ריווחיות יותר. בחברה

אני מתייחס לדיווח זה בדאגה ובמקצועיות. מהזווית המקצועית שלי, הפרקטיקות המתוארות מעוררות חשש משמעותי בנוגע לגניבת ידע וטכנולוגיות רגישות. העברת צוותים שלמים והצעת שכר מנופח

עד לא מזמן, עבודה מהבית לא הייתה אופציה ריאלית עבור אנשים שאינם פרילנסרים או אנשי ניהול מרכזיים בארגונים, כאלו ש-"לקחו את העבודה הביתה", ואילו כיום