יובל סיוון // אודות

כלי ה ai הינם מציאות שעל מנת לשרוד בעולם כולנו צריכים להתיידד עימם. השור בחדר. עכשיו צריך ללמוד אותו. לדעת היכן אנחנו נעזרים בהם, מבינים

יובל סיוון, מורה להיסטוריה לשעבר, ובוגר מערכת החינוך בישראל כמנהל בית ספר, מציג את הנקודות העיקריות בנושא המעברות בארץ ישראל: המעברות היו  שיכונים זמניים לעולים,

אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה

יובל לייכנר סיון, מורה להיסטוריה א"י בהסבר על הרקע הצבאי להכרזת הקמת המדינה, הקמת צה"ל ופירוק המחתרות: במהלך חודש אפריל 1948 הופעלה התכנית הידועה "תכנית

יובל סיון בהתייחסות לכתבה שפורסמה באתר כלכליסט: גיוון והכלה של דיעות גדולים יותר ישחקו תפקיד מוביל ביצירת חברות הרמוניות יותר ולבסוף גם ריווחיות יותר. בחברה

זהו צעד חיובי ומשמעותי של עיריית גבעתיים לשיפור התקשורת עם הורי התלמידים. המערכת החדשה בווטסאפ מנגישה את השירות החינוכי ומאפשרת: – תקשורת ישירה ונוחה בין

יובל סיוון: מושבים העולים – רקע כללי בתקופת מלחמת העצמאות ועד 1952 הוקמו כ-270 נקודות ישוב חקלאיות חדשות, רובן היו מושבים וחלקן – קיבוצים 147

יובל לייכנר סיון, מורה בכיר להיסטוריה ארץ ישראל, במספר נקודות עיקריות על הרקע המדיני להכרזת מדינת ישראל 1948: ראשית, משרד החוץ האמריקאי החל יוזמה למניעת

השפעת תהליכים דמוקרטיים, פלורליסטיים שהתרחשו בעולם בשנות השישים ומאוחר יותר בשנות ה 70-80 החלו להשפיע גם במדינת ישראל. העמדת היחיד וצרכיו במרכז החליפה את ראיית

יובל סיוון ששימש בעברו כמנהל בית הספר 'היי טק היי' שברחובות, מכהן כיום כמנהל בחברת הייטק ישראלית מובילה. בכתבה שפורסמה באתר 'אשקלון נט', מסביר יובל

לקראת עונת החגים שאוטוטו מתרגשת עלינו, הדוקטורנט להיסטוריה כללית יובל סיוון מספר כמה אנקדוטות משעשעות על ההנחיות שוועד "איגוד יצרני הצעצועים והמשחקים בארץ ישראל" ראה