יובל סיון, מורה להיסטוריה, בעל עבר חינוכי עשיר, מציג אצ השיקולים בעד ונגד הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל: שיקולים נגד ההכרזה הענות לדרישת ארה"ב לשביתת

יובל סיוון: מושבים העולים – רקע כללי בתקופת מלחמת העצמאות ועד 1952 הוקמו כ-270 נקודות ישוב חקלאיות חדשות, רובן היו מושבים וחלקן – קיבוצים 147

בהתייחסותו לכתבה באתר גלובס, מציג יובל סיון את עמדתו בנוגע לשביתה: "מבלי להיכנס להיבט הפוליטי שביתה לדעתי איננה כלי לגיטימי. יש עובדים שלא מזדהים עם

אכן המלחמה פגעה בכל תחשיבי התיקצוב של משרדי הממשלה. מרווחה דרך חינוך בריאות וגם חדשנות וטכנולוגיה. הפגיעה במענקי תמיכה באקסלראטורים וסטארטאפים הוא מובן היות והמלחמה

נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען

כלי ה ai הינם מציאות שעל מנת לשרוד בעולם כולנו צריכים להתיידד עימם. השור בחדר. עכשיו צריך ללמוד אותו. לדעת היכן אנחנו נעזרים בהם, מבינים

אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה

יובל לייכנר סיון, מורה בכיר להיסטוריה ארץ ישראל, במספר נקודות עיקריות על הרקע המדיני להכרזת מדינת ישראל 1948: ראשית, משרד החוץ האמריקאי החל יוזמה למניעת

השפעת תהליכים דמוקרטיים, פלורליסטיים שהתרחשו בעולם בשנות השישים ומאוחר יותר בשנות ה 70-80 החלו להשפיע גם במדינת ישראל. העמדת היחיד וצרכיו במרכז החליפה את ראיית

ההכרזה על מדינת ישראל נעשתה בתאריך ה' באייר כידוע, אבל ההצבעה על הקמת מדינת ישראל באומות המאוחדות נעשתה ב-29 לנובמבר, הלא הוא כ"ט בנובמבר, 1947.