יובל סיון סבור כי כותרות שכאלו מדגימות את התבהלה והמסקנות שיש להמנע מהן. אנחנו חייבים לזכור שכלכלה היא בראש ובראשונה מצבי רוח ממש תנודתיים שתלויים

יובל סיוון, מורה להיסטוריה לשעבר מסביר על עיקר מאפייני העליה של יהודי ארצות האיסלאם לארץ ישראל: יהודים עלו מגלויות בהן נשקפה סכנה לקהילה – כשני

לקראת עונת החגים שאוטוטו מתרגשת עלינו, הדוקטורנט להיסטוריה כללית יובל סיוון מספר כמה אנקדוטות משעשעות על ההנחיות שוועד "איגוד יצרני הצעצועים והמשחקים בארץ ישראל" ראה

אתמול ציינו במדינת ישראל את יום ה-75 לכ"ט בנובמבר, התאריך ההיסטוריה להצבעה באו"ם על תוכנית החלוקה ועל ההקמה של מדינת ישראל. אולם לפי יובל סיון,

השעות הקורונה עוד פה והם פה להישאר. אחרי כמעט שנתיים שממש פיזית, הלכה למעשה, כל העולם היה תחת סגר והשתמש רק בפלטפורמות של הייטק –

יובל סיון בנקודת מבט אישית מצולמת על איומי הבינה המלאכותית על השוק הדיגיטלי. לדבריו של סיון, לראשונה מזה שנים, אנשי מקצועות כפיים כגון: חקלאים, נגרים

הספר "נקודת התכה: משפחה, זיכרון והחיפוש אחר ארץ מובטחת" מאת רייצ'ל קוקרל חושף באופן מרתק פרק היסטורי כמעט עלום, שבכוחו לטלטל את התודעה הציונית המקובלת

בכתבה שהתפרסמה באתר 'מקומונט – אשדוד', מסביר יובל סיוון, מנהל בית ספר בעברו ומנהל בחברת הייטק היום, את החששות הצפויים לבוא מעולם ההייטק ואת ההשלכות

נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען

הכותרת מתוך הכתבה 'חינוך הוא לא מקצוע, הוא שליחות' משקפת תובנה עמוקה ומשמעותית, במיוחד לאור האתגרים הייחודיים שמערכת החינוך בישראל התמודדה איתם מאז אירועי 7