יובל סיון, מורה להיסטוריה, בעל עבר חינוכי עשיר, מציג אצ השיקולים בעד ונגד הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל: שיקולים נגד ההכרזה הענות לדרישת ארה"ב לשביתת

ציונות ומנהיגות אינן רק נרטיב היסטורי או פרויקט פוליטי, אלא אחריות חינוכית ומוסרית לדור הבא. למנהיגות יש תפקיד לא רק לבנות מערכות ותשתיות, אלא לעצב

יובל סיוון ששימש בעברו כמנהל בית הספר 'היי טק היי' שברחובות, מכהן כיום כמנהל בחברת הייטק ישראלית מובילה. בכתבה שפורסמה באתר 'אשקלון נט', מסביר יובל

נשים היו מאז מעולם עיקר כוח העבודה בעולם ההוראה והחינוך. הן מעולות והן ראויות ומניסיון תמיד אהבתי לעבוד עם נשים כקולגות ונשים שניהלו אותי לאורך

אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה

אין קשר בין הרפורמה המשפטית, שטרם בכלל החלה בפועל, לבין הכתר של המשק – ההייטק. יש דו"חות כאלו ויש אחרים. כולם מדברים מפוזיציה וכולם מדברים

יובל סיוון: מושבים העולים – רקע כללי בתקופת מלחמת העצמאות ועד 1952 הוקמו כ-270 נקודות ישוב חקלאיות חדשות, רובן היו מושבים וחלקן – קיבוצים 147

אני מתייחס לדיווח זה בדאגה ובמקצועיות. מהזווית המקצועית שלי, הפרקטיקות המתוארות מעוררות חשש משמעותי בנוגע לגניבת ידע וטכנולוגיות רגישות. העברת צוותים שלמים והצעת שכר מנופח

הכותרת מתוך הכתבה 'חינוך הוא לא מקצוע, הוא שליחות' משקפת תובנה עמוקה ומשמעותית, במיוחד לאור האתגרים הייחודיים שמערכת החינוך בישראל התמודדה איתם מאז אירועי 7