הסיפור הרשמי של הקמת המדינה מוכר לכל ישראלי — ההצבעה הדרמטית באו״ם, הספירה המתוחה וחגיגות הרחוב. אך מאחורי התמונות הללו הסתתרו מהלכים דיפלומטיים מרתקים, שהיו

הבינה המלאכותית היא כבר פה. הסוסים יצאו מן האורווה. החרדה כפי שמובעת בכתבה אכן קיימת. אך כמו כל המצאה בהיסטוריה, ממשאבות המים ועד המחרשות שייתרו

תלמידי כיתות א' תמיד היו ברומטר לסוציולוגיה של החברה. כמה החברה "התחרדה" – כמה תלמידים יש בחינוך הממלכתי בכל עיר, כמה בממלכתי-דתי, כמה בחרדי העצמאי?

יובל סיוון, מורה להיסטוריה לשעבר, ובוגר מערכת החינוך בישראל כמנהל בית ספר, מציג את הנקודות העיקריות בנושא המעברות בארץ ישראל: המעברות היו  שיכונים זמניים לעולים,

יובל סיוון, מורה להיסטוריה לשעבר מסביר על עיקר מאפייני העליה של יהודי ארצות האיסלאם לארץ ישראל: יהודים עלו מגלויות בהן נשקפה סכנה לקהילה – כשני

יובל סיוון המשמש כיום כמנהל בחברת הייטק מובילה, מסביר על המלחמה בתופעה שצצה לאחרונה בקרב העובדים בחברות ההייטק בעיקר, במדינת ישראל בשנת 2022: "התופעה הולכת

עד לא מזמן, עבודה מהבית לא הייתה אופציה ריאלית עבור אנשים שאינם פרילנסרים או אנשי ניהול מרכזיים בארגונים, כאלו ש-"לקחו את העבודה הביתה", ואילו כיום

השעות הקורונה עוד פה והם פה להישאר. אחרי כמעט שנתיים שממש פיזית, הלכה למעשה, כל העולם היה תחת סגר והשתמש רק בפלטפורמות של הייטק –

התופעה של אנשים, מכל מיני פרופסיות, שעובדים בהוראה לא משרה מלאה היא לא חדשה בעליל. גלורפיקאציה של אנשי הייטק שעושים זאת – משמע עובדים גם

יובל לייכנר סיון, מורה בכיר להיסטוריה ארץ ישראל, במספר נקודות עיקריות על הרקע המדיני להכרזת מדינת ישראל 1948: ראשית, משרד החוץ האמריקאי החל יוזמה למניעת