ציונות ומנהיגות אינן רק נרטיב היסטורי או פרויקט פוליטי, אלא אחריות חינוכית ומוסרית לדור הבא. למנהיגות יש תפקיד לא רק לבנות מערכות ותשתיות, אלא לעצב

מעסיקים לא פעם מבשרים לעובדים חדשים משהו בסגנון "ברוך הבא למשפחה". אולם האם באמת מדובר בדברים חמים וכנים? יובל סיון מאתגר אותנו לשאול את עצמנו

כלי ה ai הינם מציאות שעל מנת לשרוד בעולם כולנו צריכים להתיידד עימם. השור בחדר. עכשיו צריך ללמוד אותו. לדעת היכן אנחנו נעזרים בהם, מבינים

יובל סיוון ששימש בעברו מורה להיסטוריה בכיר במערכת החינוך בישראל מסביר על עליית היהודים מארצות האסלאם שהייתה כרוכה בקשיים חומריים ובקורבנות בנפש. עיקר הקשיים של

אכן המלחמה פגעה בכל תחשיבי התיקצוב של משרדי הממשלה. מרווחה דרך חינוך בריאות וגם חדשנות וטכנולוגיה. הפגיעה במענקי תמיכה באקסלראטורים וסטארטאפים הוא מובן היות והמלחמה

רבים החוקרים כבר במאות השנים האחרונות שקישרו בין עיתות משבר לבין פריחה של המגזר העסקי. אפילו יש חוקרים פסיכולוגוסיטים אשר קישרו בין מצוקות חברתיות כמו

כתיבתו של יובל נח הררי היא כמו קריאה ליצירת מצע היסטורי משותף שמבקש לראות בארץ הזו בית בעל עבר אחד המאחד את כל יושביה. הרעיון

לקראת עונת החגים שאוטוטו מתרגשת עלינו, הדוקטורנט להיסטוריה כללית יובל סיוון מספר כמה אנקדוטות משעשעות על ההנחיות שוועד "איגוד יצרני הצעצועים והמשחקים בארץ ישראל" ראה

יובל סיון משמש מנהל בחברת הייטק מובילה, בחר לשתף את הדברים הבאים: "אכן המצב הוא בעייתי. קשה לי עם ההפחדה שבכותרות כאלו. הרי הייטק ומגזרים

ההכרזה על מדינת ישראל נעשתה בתאריך ה' באייר כידוע, אבל ההצבעה על הקמת מדינת ישראל באומות המאוחדות נעשתה ב-29 לנובמבר, הלא הוא כ"ט בנובמבר, 1947.

יובל סיוון, מנהל בחברת הייטק בישראל, ממליץ בכתבה שפורסמה באתר 'רשת מקומונים בשרון' על מספר דפוסים לאימוץ שיסייעו לתקינות המבנה הארגוני בחברה ויתרמו לתחושת סיפוק

יובל סיוון מסביר במאמר זה על התהליכים שאפיינו את העולם היהודים למדינת ישראל מארצות ערב, בין אם זה ביבשה או בדרך הים. * יהודים עולים