נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען

בכתבה שפורסמה באתר Mynet נתניה, מספר יובל סיוון על השינוי בתפיסה בקרב חברות ההייטק הישראליות שנותנות ימי חופשה ללא הגבלה לעובדיהן. עוד הוסיף יובל סיוון

יובל סיון משמש מנהל בחברת הייטק מובילה, בחר לשתף את הדברים הבאים: "אכן המצב הוא בעייתי. קשה לי עם ההפחדה שבכותרות כאלו. הרי הייטק ומגזרים

השעות הקורונה עוד פה והם פה להישאר. אחרי כמעט שנתיים שממש פיזית, הלכה למעשה, כל העולם היה תחת סגר והשתמש רק בפלטפורמות של הייטק –

רבים החוקרים כבר במאות השנים האחרונות שקישרו בין עיתות משבר לבין פריחה של המגזר העסקי. אפילו יש חוקרים פסיכולוגוסיטים אשר קישרו בין מצוקות חברתיות כמו

הסיפור הרשמי של הקמת המדינה מוכר לכל ישראלי — ההצבעה הדרמטית באו״ם, הספירה המתוחה וחגיגות הרחוב. אך מאחורי התמונות הללו הסתתרו מהלכים דיפלומטיים מרתקים, שהיו

יובל סיון סבור כי כותרות שכאלו מדגימות את התבהלה והמסקנות שיש להמנע מהן. אנחנו חייבים לזכור שכלכלה היא בראש ובראשונה מצבי רוח ממש תנודתיים שתלויים

אני מתייחס לדיווח זה בדאגה ובמקצועיות. מהזווית המקצועית שלי, הפרקטיקות המתוארות מעוררות חשש משמעותי בנוגע לגניבת ידע וטכנולוגיות רגישות. העברת צוותים שלמים והצעת שכר מנופח

רן ארז כבר 30 שנים בארגון המורים ביד רמה. ארגון עובדים, חשוב ככל שיהיה, לא יכול לקחת את חבריו – במקרה הזה את המורים ויתרה

יובל סיוון, מורה להיסטוריה לשעבר, ובוגר מערכת החינוך בישראל כמנהל בית ספר, מציג את הנקודות העיקריות בנושא המעברות בארץ ישראל: המעברות היו  שיכונים זמניים לעולים,

ההכרזה על מדינת ישראל נעשתה בתאריך ה' באייר כידוע, אבל ההצבעה על הקמת מדינת ישראל באומות המאוחדות נעשתה ב-29 לנובמבר, הלא הוא כ"ט בנובמבר, 1947.