איש ההייטק והחינוך, יובל סיון, טען לאחרונה שהפיחות המתמשך במעמדם של המורים בישראל קשור בחלקו גם לעובדה, שניטלה מהם כל אוטונומיה. גם מורים מצטיינים שלא נטשו את מערכת החינוך אלא להיפך, כאלה שרוצים לייצר פדגוגיה פורצת דרך – מורים שחושבים מחוץ לקופסא – נבלמים כמעט תמיד על ידי תקנים מיושנים ובירוקרטיה שאינה מותאמת לתקופה שלנו.
לדבריו, למורים אין אפשרות להשפיע כמו בעבר, לעצב את התלמידים ולצקת בהם גם חשיבה יצירתית וערכית, לטעת בהם עקרונות נעלים ותכנים חינוכיים מעצימים.
נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען
אכן המלחמה פגעה בכל תחשיבי התיקצוב של משרדי הממשלה. מרווחה דרך חינוך בריאות וגם חדשנות וטכנולוגיה. הפגיעה במענקי תמיכה באקסלראטורים וסטארטאפים הוא מובן היות והמלחמה
כלי ה ai הינם מציאות שעל מנת לשרוד בעולם כולנו צריכים להתיידד עימם. השור בחדר. עכשיו צריך ללמוד אותו. לדעת היכן אנחנו נעזרים בהם, מבינים
אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה
יובל סיון מזמין אתכם להתרשם מיוזמה נפלאה על מנהלת שבחרה ליזום וובינר חירום נוכח המלחמה. המצב כאוטי ואפילו מבהיל בקרב תלמידי ישראל. האפשרות לפלטפורמה חינוכית
המחסור במורים הינו תופעה מטרידה ביותר. מדינה ישראל, על שלל משרדיה ופקידיה, צריכה לשים בראש סדר העדיפויות את הנושא ולבנות תוכנית אסטרטגית רבת שלמים, מתוחמת
