הסיפור הרשמי של הקמת המדינה מוכר לכל ישראלי — ההצבעה הדרמטית באו״ם, הספירה המתוחה וחגיגות הרחוב. אך מאחורי התמונות הללו הסתתרו מהלכים דיפלומטיים מרתקים, שהיו מוכרעים לגורל המדינה שבדרך.
המערכה הדיפלומטית שקדמה להצבעה הייתה מלאכת מחשבת של לובי יהודי, שכנוע ממוקד ולעתים אף תכסיסים יצירתיים. השגריר שקיבל מלגה מיהודי עשיר הוא רק קצה הקרחון של רשת קשרים ענפה שנרקמה בחדרי חדרים. נציגי היישוב פעלו בכל חזית אפשרית — מפגישות פרטיות עם מנהיגים בחו״ל ועד לגיוס קהילות יהודיות ברחבי העולם להפעיל לחץ על ממשלותיהן.
"ההטרלה" בדואר מסמלת את היצירתיות שנדרשה בימים קריטיים אלה: מכתבים ומברקים ששוגרו בכמויות עצומות למקבלי החלטות, לעתים תוך עקיפת צנזורה ומכשולים דיפלומטיים אחרים. זו הייתה מלחמת תודעה של ממש, שבה כל קול בהצבעה היה קריטי, בעוד הצד הערבי פעל במקביל בכוח רב למנוע את הקמתה של המדינה היהודית.
הרגע שבו פרגן דוד בן־גוריון למשה שרת מדגים את המתח האנושי והפוליטי ששרר אז. למרות חילוקי דעות עמוקים בין מנהיגי היישוב, ברגעים מכריעים הצליחו כולם לאחד כוחות ולהשיג את היעד ההיסטורי — הקמת מדינה יהודית לאחר אלפיים שנות גלות.
