יובל סיון בהתייחסות לכתבה שפורסמה באתר כלכליסט: גיוון והכלה של דיעות גדולים יותר ישחקו תפקיד מוביל ביצירת חברות הרמוניות יותר ולבסוף גם ריווחיות יותר. בחברה עסקית כזו שבה אנשים מכל המינים, הנטייה המינית, הגזע, האתניות, הלאום או הדת יהיו שותפים שווים. במהלך המאה הקודמת, מאות מיליונים מתו בשתי מלחמות עולם חריפות בזמן שרוב האנושות הייתה תחת כניעה קולוניאלית למעצמות אירופה. היה זה הכלכלן דיוויד ריקרדו שחשף את הסוד שעושה מדינות עשירות. הוא הראה לעולם שמדינות עשירות הן אלו שסחרו הכי הרבה זו עם זו. סיבה פשוטה לכך היא שלמדינות יש יתרון יחסי על פני מדינות אחרות בייצור סחורות. באופן דומה, הגיוון במקום העבודה מאפשר לאנשים בעלי חוזקות שונות לתרום להצלחת הארגון. זה לא מקרי שחלק מהמוחות המובילים בטכנולוגיה הם הודים למרות סטנדרטים נמוכים יחסית של חינוך בהודו בהשוואה לאלה במדינות מפותחות. את היתרונות שמביאים עובדי IT ומנהיגים הודים בתחום הטכנולוגיה מבינים מגייסים במערב. להודים, היה אומר דיוויד ריקרדו, יש יתרון יחסי בפיתוח תוכנה.
יובל סיון: "ישנו מתח בין הלאום היהודי לבין הישראליות"
נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען