יובל סיוון

יובל סיוון: קשיי העולים החדשים לארץ ישראל

יובל סיוון: מושבים העולים – רקע כללי

  • בתקופת מלחמת העצמאות ועד 1952 הוקמו כ-270 נקודות ישוב חקלאיות חדשות, רובן היו מושבים וחלקן – קיבוצים
  • 147 מהם היו ישובים חקלאיים לעולים – בעיקר מושבים
  • הכוונת העולים להתיישבות החקלאית היתה מנוגדת לאורח חייהם של רוב העולים
  • רוב עולי ארצות האיסלם לא באו מרקע חקלאי ולא היו בעלי אידיאולוגיה של עבודת אדמה, ונעשה ניסיון להעביר אותם להתיישבות חקלאית ועבודה יצרנית
  • מדריכים חקלאיים נשלחו למושבי העולים כדי להכשיר אותם, בנוסף נשלחו מדריכות להכשיר את נשות העולים במשק בית, בגידול ילדים וכו' 
  • ההתיישבות החקלאית במושבים היתה בעייתית במיוחד ונדונה לכשלון – בשל הקשיים הכלכליים ובשל אי ההתאמה של אורח החיים של העולים לעבודה החקלאית
  • חלק גדול מהמושבים הוקם באיזורי הספר ובאיזורים שננטשו ע"י הערבים מתוך מדיניות פיזור האוכלוסין היתה מגמתית – להבטיח חלוקה של האוכלוסיה בכל רחבי הארץ
  • בשל תנאי הקליטה השונים של העולים, יושבו בעיקר עולי ארצות האיסלם בפריפריה – בעיירות פיתוח ובמושבים חקלאיים, ועולי ארצות אירופה נקלטו בערים במרכז הארץ ובקיבוצים. 
  • המושבים המרוחקים ועיירות הפיתוח הפכו למוקדים של זעם. תסכול ותחושת ניצול שחשו יהודי ארצות האיסלאם
יובל סיוון
"תקופת מלחמת העצמאות ועד 1952 הוקמו כ-270 נקודות ישוב חקלאיות חדשות" | יובל סיוון

יובל סיוון: הבעיות המרכזיות בקליטת העלייה 

  • בשנים הראשונות נוצרו פערים גדולים בין הוותיקים לבין העולים, בעיקר אלה שבאו מצפון אפריקה ואסיה
  • הפערים באו לידי ביטוי במקומות המגורים – הוותיקים בעיקר בערים ובקיבוצים בעוד שהעולים ביישובים נידחים (עיירות/ מושבי עולים ) בפריפריה
  • פערים בתעסוקה – משרות חשובות יותר לוותיקים , משרות פוליטיות, משרדים ממשלתיים ואילו העולים בעבודות דחק  או פועלים
  • הוותיקים השתכרו יותר מהעולים.

קשיים בהשתלבות בשוק העבודה 

  • בחו"ל עסקו העולים בעיקר במסחר, מלאכה, תעשיה ופקידות, מיעוט עסק בחקלאות או במקצועות חופשיים
  • מקצועות אלה לא תאמו את צרכיו של המשק הישראלי (ואת אפשרויות התעסוקה שלו)
  • רוב העולים נאלצו למצוא פרנסה בעבודות פשוטות ששכרן נמוך וחסרות יוקרה חברתית

התנשאות מצד העולים הוותיקים | יובל סיוון

  • הוותיקים ראו בעולים מארצות אסיה ואפריקה כ"פרימיטיביים" חסרי השכלה
  • הוותיקים שלחמו על הקמת המדינה חשבו שמגיע להם להחזיק בעמדות המפתח, העולים צריכים לחכות, להתאמץ , לסבול, כפי שהם סבלו
  • הקיבוצים הפגינו התנשאות כלפי העולים, תושבי עיירות הפיתוח ומושבי העולים שהיו בקירבתם.

פערים תרבותיים

  • העולים מארצות האיסלם היו רגילים לחיי חברה בתוך משפחה מורחבת וסגורה
  • משבר העליה והמפגש עם החברה הישראלית גרמו להתערערות המסגרת המשפחתית המסורתית
  • פיזור העולים בכל הארץ ניתק אותם מהדפוסים הקהילתיים שהיו מסגרת חברתית תומכת ומייצבת
  • הסתגלות לכללי המשחק של חברה מודרנית .
  • הסתגלות להתנהגות הילדים, המאכלים, הלבוש וכו'

קשיים חברתיים

  • העולים יוצאי אסיה אפריקה התקשו להיקלט בקרב החברה הוותיקה שהייתה מורכבת בעיקרה מיוצאי אירופה
  • החברה הוותיקה ראתה בעולים מארצות האיסלם כנחשלים וחסרי השכלה
  • העולים הרגישו כי חייהם מנוהלים ע"י אנשי הממסד האשכנזי ברובו, וכי הם קובעים את גורלם כגון: מקום המגורים, במה יעסקו לפרנסה, היכן ילמדו הילדים
  • בקרב בעולים התערער מעמד ההורים והתחזק מעמד דור הבנים
  • הוותיקים החזיקו במשרות מפלגתיות וחלשו על עמדות כוח והשפעה
  • הוותיקים שמרו על מסגרת חברתית יציבה בעוד שהעולים נאלצו לוותר על חלק מאורח חייהם ולהסתגל לאורח חיים חדש
  • העולים הוותיקים שולטים בשפה, במנהגים ולעולים היה קשה להשתלב בחיים הציבוריים

מתח עדתי בין העולים

  • הישוב היהודי בארץ ישראל לפני קום המדינה הורכב ברובו מעולים שמוצאם היה מארצות אירופה. המפגש עם עליה המונית מארצות צפון אפריקה התרחש ב-1949, בעליה ממרוקו
  • בקרב הממסד הציוני נחשבו עולים אלה לחסרי מודעות ציונית, מה שהוביל לגישה פטרונית ומתנשאת כלפיהם
  • הגישה המתנשאת גרמה לרגשות קיפוח בקרב העולים, אך עדיין רגשות אלה נשארו סמויים ולא התבטאו על פני השטח
  • בנוסף העולים מארצות אירופה הצליחו בדר"כ לצאת לאחר זמן קצר מהמעברות, בזכות קרובים במדינת ישראל וארגוני סיוע של יהודים מארצות המוצא שלהם. עובדה זו, בשילוב עם מדיניות פיזור האוכלוסין המגמתית והמפלה הגבירה את תחושת הקיפוח של העולים יוצאי ארצות האיסלם

פוסטים אחרונים

נגישות