בהתייחסותו לכתבה באתר גלובס, מציג יובל סיון את עמדתו בנוגע לשביתה: "מבלי להיכנס להיבט הפוליטי שביתה לדעתי איננה כלי לגיטימי. יש עובדים שלא מזדהים עם האג'נדה הזו והם מרגישים כי הם חייבים להיות חלק מהשיח הכולל. מקום עבודה חייב, בין אם הוא פרטי ובין אם בסקטור ציבורי, להשאר נקי וככזה שמאפשר לעובדים עם כל מגוון ההשקפות והדיעות לקיים את עבודתם ולא לנקוט בשום צד של שום סוגיה פוליטית".
התגובה המתבקשת לכתבה הזו נכתבת כמעט מעצמה, משום שהיא מדברת לא רק אל ההיגיון אלא אל הלב. אחרי שבועות של מתח, חרדה ואי ודאות קיומית,
הספר "נקודת התכה: משפחה, זיכרון והחיפוש אחר ארץ מובטחת" מאת רייצ'ל קוקרל חושף באופן מרתק פרק היסטורי כמעט עלום, שבכוחו לטלטל את התודעה הציונית המקובלת
הסיפור הרשמי של הקמת המדינה מוכר לכל ישראלי — ההצבעה הדרמטית באו״ם, הספירה המתוחה וחגיגות הרחוב. אך מאחורי התמונות הללו הסתתרו מהלכים דיפלומטיים מרתקים, שהיו
הכותרת מתוך הכתבה 'חינוך הוא לא מקצוע, הוא שליחות' משקפת תובנה עמוקה ומשמעותית, במיוחד לאור האתגרים הייחודיים שמערכת החינוך בישראל התמודדה איתם מאז אירועי 7
אני מתייחס לדיווח זה בדאגה ובמקצועיות. מהזווית המקצועית שלי, הפרקטיקות המתוארות מעוררות חשש משמעותי בנוגע לגניבת ידע וטכנולוגיות רגישות. העברת צוותים שלמים והצעת שכר מנופח
זהו צעד חיובי ומשמעותי של עיריית גבעתיים לשיפור התקשורת עם הורי התלמידים. המערכת החדשה בווטסאפ מנגישה את השירות החינוכי ומאפשרת: – תקשורת ישירה ונוחה בין
