- השפעת תהליכים דמוקרטיים, פלורליסטיים שהתרחשו בעולם בשנות השישים ומאוחר יותר בשנות ה 70-80 החלו להשפיע גם במדינת ישראל.
- העמדת היחיד וצרכיו במרכז החליפה את ראיית הכלל. השאיפה ל'חיים הטובים' (הנהנתנות), החליפה את תחושת החברה המגויסת הנלחמת על עצם קיומה, והאינדיבידואליזם שהחליף את הקולקטיביזם.
- רב תרבותיות מבטאת את השחרור מאשליית האיחוד ומשקפת טוב יותר את הגיוון הקיים בחברה הישראלית, המורכבת ממגוון עדות וקהילות, מדתיים וחילוניים, מוותיקים ומעולים – וכולם בעלי תרבויות שונות.
- נוצרה הבנה שהחברה הישראלית היא חברה רב עדתית, הטרוגנית ויש להכיר בשונות שלה לטוב ולרע.
- השפעת השבר של מלחמת יום כיפור, נסדק האמון בכל מה שזוהה עם הממסד. תפיסת 'כור ההיתוך' זוהתה באופן ברור עם הממסד הוותיק ועם מטרותיו.
- התרחבות הפערים הכלכליים עוררה ניכור והסתגרות ופגעה בתחושת הסולידאריות החברתית.
- השפעת מחאת 'הפנתרים השחורים' שהעלתה למודעות הציבורית את תרבותם של יוצאי ארצות האסלאם והציפה את תחושת הקיפוח שלהם – "ישראל השנייה".
- שקיעת האליטות הישנות (דור המייסדים) ועליית אליטות חדשות (המגזר הפרטי -מתעשרים ,בעלי הון ).
- המהפך הפוליטי ב-1977 . הרוח הליבראלית שנבעה מעליית שלטון חדש אחרי שלושים שנות שליטה של מפלגות הפועלים. התחזקות הדמוקרטיה והמודעות לה וגם הסובלנות לשונה בחברה. החברה הישראלית הפכה לחברה מגוונת ומשתנה.
- ריבוי אמצעי התקשורת, זמינותם והעלייה ביעילותם, איפשרו גיוון בתכנים והתוכניות.וגם תופעה המאפשרת לעולה לשמור על קשריו התרבותיים עם ארץ מוצאו
- התפיסה שאין צורך במאמצים מיוחדים לשילוב – התהליך מתרחש מעצמו.
- ההכרה שגם בלי הניסיון להאיץ את קליטת העולים, בתוך 3–2 דורות ממילא מתערים הצעירים בחברה הכללית, מעשירים אותה בתרבותם ורואים עצמם חלק בלתי נפרד ממנה.
