אני מתייחס לדיווח זה בדאגה ובמקצועיות. מהזווית המקצועית שלי, הפרקטיקות המתוארות מעוררות חשש משמעותי בנוגע לגניבת ידע וטכנולוגיות רגישות. העברת צוותים שלמים והצעת שכר מנופח
זהו צעד חיובי ומשמעותי של עיריית גבעתיים לשיפור התקשורת עם הורי התלמידים. המערכת החדשה בווטסאפ מנגישה את השירות החינוכי ומאפשרת: – תקשורת ישירה ונוחה בין
נשים היו מאז מעולם עיקר כוח העבודה בעולם ההוראה והחינוך. הן מעולות והן ראויות ומניסיון תמיד אהבתי לעבוד עם נשים כקולגות ונשים שניהלו אותי לאורך
הבינה המלאכותית היא כבר פה. הסוסים יצאו מן האורווה. החרדה כפי שמובעת בכתבה אכן קיימת. אך כמו כל המצאה בהיסטוריה, ממשאבות המים ועד המחרשות שייתרו
רבים החוקרים כבר במאות השנים האחרונות שקישרו בין עיתות משבר לבין פריחה של המגזר העסקי. אפילו יש חוקרים פסיכולוגוסיטים אשר קישרו בין מצוקות חברתיות כמו
הכנס שהתקיים מדגים שוב את רוח החוסן והלכידות החברתית הקיימת בחברה הישראלית. דווקא בימים כאלו של משבר משמעותי אנחנו זוכים לראות יוזמות שצומחות הן 'מלמטה'
נושא הלאומיות הוא נושא מורכב: המתח בין הלאום היהודי ו/או זה הישראלי בחברה בישראל כיום מורכב אף יותר. פרופ' שלמה זנד עוד חולל סקנדל כשטען
אכן המלחמה פגעה בכל תחשיבי התיקצוב של משרדי הממשלה. מרווחה דרך חינוך בריאות וגם חדשנות וטכנולוגיה. הפגיעה במענקי תמיכה באקסלראטורים וסטארטאפים הוא מובן היות והמלחמה
כלי ה ai הינם מציאות שעל מנת לשרוד בעולם כולנו צריכים להתיידד עימם. השור בחדר. עכשיו צריך ללמוד אותו. לדעת היכן אנחנו נעזרים בהם, מבינים
אין ספק שהמלחמה עצרה גלי פיטורין בחברות רבות. יש המון שיח בנושא. עדיין עלינו להסתכל על המציאות. מצב ההייטק נוכח המלחמה ובכלל של הכלכלה היה
